1. התביעה שבפנינו הוגשה כנגד סירובו של הגף להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל שליד משרד החינוך (להלן:
"הגף להערכת תארים"), ליתן לתובעת אישור שקילות לתואר האקדמי בישראל, דבר שהיה מקנה לה זכאות לתוספות דירוג ושכר.
2. יצויין, כי התובעת, יחד עם עותרים רבים אחרים, פנתה בעתירה לבג"צ (בג"ץ 6993/05 ועתירות נוספות). באותה עתירה, עליה יורחב בהמשך, נקבע ע"י בג"ץ כי יש לערוך בחינה פרטנית של כל מקרה לגופו, היינו לערוך שימוע לכל מי שטוען לזכאות לתואר.
3. הפלוגתא הצריכה הכרעה היא האם על פי כללי המשפט המנהלי נפל פגם בהחלטת הגף להערכת תארים אשר דחה בקשת התובעת להכיר בשקילות התואר לצרכי דירוג ושכר.
4. לטענת המדינה, החלטות הגף להערכת תארים בדבר דחיית בקשותיה של התובעת להערכת תוארה כשקול לתואר ישראלי ניתנו כדין, מטעמים פרטניים ולאחר שנערך לתובעת שימוע בהתאם לדרישות פסק הדין שניתן על ידי
בג"צ 3379/03 אביבה מוסטקי ואח' נ' פרקליטות המדינה ואח', פ"ד נח (3) 865 (להלן:
"הבג"צ הראשון").
5. לבית הדין הוגשו תביעות שונות המתבססות על אותו רקע כמו המקרה דנן. בענין 3048-01-09 סאלח קבלאן נ' מדינת ישראל, מיום 26.1.2012, פירטה בהרחבה כב' השופטת פריימן את הרקע לתביעה, כדלקמן - .
הרקע לתביעה - "פרשת לטביה"
6. במשרד החינוך פועל הגף להערכת תארים מחו"ל, אשר על פי המוסכם במסגרת יחסי העבודה במגזר הציבורי מעריך את שקילות התואר מחו"ל לתואר אקדמי מקביל הנהוג בישראל, וזאת לצורך דירוג השכר של העובד וזכאותו לקבלת תוספות שכר והטבות המגיעות לבעלי תואר אקדמי על פי הסכמי העבודה.
7. שלוחת אוניברסיטת לטביה פעלה בישראל כנציגות של אוניברסיטה זרה החל משנת 1996. האישור שניתן לה היה ללימודי תואר ראשון ושני במנהל עסקים, בחינוך ובמדעי התנהגות, וזאת על פי אישור פעולה שניתן לה על ידי המועצה להשכלה גבוהה. בפועל, העניקה אוניברסיטת לטביה, באמצעות נציגותה בישראל, תואר ראשון ושני במנהל עסקים ותואר ראשון ושני בחינוך.
8. על פי המידע שבידי משרד החינוך ממקורות שונים (חקירת המשטרה, תיקי התלמיד שהוצאו מחברת "מודום", הבוגרים עצמם) תואר שנלמד באמצעות נציגות אוניברסיטת לטביה בישראל כלל מספר קבוע של קורסים וכן עבודת גמר. כל קורס נמשך שבועות ספורים ובסופו נדרש כל תלמיד להגיש עבודה קצרה או לעמוד במבחן אמריקאי (מבחן רב ברירה). המטלה המרכזית שנדרשה מכל תלמיד הייתה הכנתה של "עבודת גמר" או "תזה". עבודה זו הקיפה כמה עשרות עמודים והיא כללה פרקים תיאורטיים ובדרך כלל גם עבודת מחקר מעשית, במסגרתה הופעלה שיטת מחקר כלשהי (בדרך כלל נערך סקר שנוהל באמצעות שאלונים) ונבדקה שאלת מחקר תוך ניתוח הממצאים. עבודת הגמר הוכנה בעברית אולם תקציר שלה תורגם לאנגלית לצורך בדיקתה על ידי הסגל הלטבי, ומעת לעת היו מגיעים לישראל מרצים מן הסגל האקדמי של אוניברסיטת לטביה על מנת לערוך לבוגרים מבחן "הגנה". במסגרת הליך זה, נדרש כל בוגר "להגן" על העבודה באמצעות שקפים ולענות על שאלות המרצים. הגשתה של עבודה והגנה עליה היוו תנאי הכרחי לקבלת התואר בכל מסלולי הלימוד, והיא היוותה את הפרויקט הלימודי המשמעותי.
9. החל מחודש יוני 2001 הוקפא הטיפול בבקשות לאישור שקילות אשר הוגשו לגף להערכת תארים על ידי בוגרי נציגות אוניברסיטת לטביה וזאת בשל חקירת משטרה שנפתחה בנושא פעילותה של נציגות אוניברסיטת לטביה. על פי הנחיית פרקליטות המדינה שניתנה על דעת נציבות שירות המדינה, הוקפאו בדיקות הזכאות לקבלת אישורי שקילות עד לסיומה של חקירת המשטרה והתבהרות התמונה.
10. בעקבות החלטת ההקפאה, הוגשו כנגדה שלוש עתירות לבג"צ על ידי בוגרי הנציגות שהם שוטרים, אנשי שב"ס ואנשי צבא קבע . בית המשפט העליון פסק כי אין מקום להתערב בהחלטת המדינה, אולם קצב מועד לקבלת החלטה סופית באשר למעמדו של "התואר הלטבי" לצורכי השכר.
11. במקביל, התקדמה חקירת המשטרה, והיא הביאה בסופו של יום להעמדה לדין של עובדי ציבור רבים, אשר הואשמו בקבלת התואר במרמה. כמו כן, הוגשו כתבי אישום נגד חלק מראשי הנציגות בישראל ומפעיליה. מנכ"ל חברת "מודום" מפעילת הנציגות בישראל הועמד לדין פלילי והורשע בעבירות שוחד ומרמה.
12. בעקבות חקירת המשטרה, נתקבלה על ידי הרשויות המוסמכות החלטה גורפת לפיה לא ניתן להכיר ב"תואר הלטבי" כשקול לתואר אקדמי ישראלי לצורכי שכר. על החלטה זו הוגשה שורה של עתירות לבג"צ. בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה, וקבע כי מוטלת על המדינה חובה לערוך שימוע פרטני לכל בוגר לפני קבלת החלטה בנוגע אליו [
בג"ץ 3379/03 מוסטקי ואח' נ' פרקליטות המדינה, פ"ד נח(3) 865; (להלן:
בג"ץ מוסטקי הראשון).
13. על רקע החלטת בג"צ מוסטקי הראשון, הוחלט על ידי היועץ המשפטי לממשלה על עריכת הליכים פרטניים לבחינת שקילותם של התארים שהוענקו על ידי אוניברסיטת לטביה לתואר אקדמי ישראלי לצורך דירוג ושכר. במסגרת ההליכים הפרטניים נאסף מידע לגבי כל בוגר הן באמצעות איתור תיק הבוגר בארכיב של חברת "מודום" (ככל שהתיק נמצא) והן באמצעות שאלונים מפורטים שנשלחו לבוגרים. לאחר הליכי האיסוף, נערך לכל בוגר ראיון אישי במהלכו הוא נשאל על לימודיו ועל עבודת הגמר אותה הגיש כתנאי לקבלת התואר. באותו ראיון, ניתנה לכל בוגר האפשרות להתייחס לממצאים שנתגלו נגדו, ככל שנתגלו, ולהפריך את החשד כי תוארו נרכש בדרך לא כשרה, ככל שעלה חשד כזה. כן ניתנה לכל בוגר האפשרות לומר כל דבר אחר מטעמו.
הליכים פרטניים קוימו לגבי כ-4,000 איש. לגבי כשליש מהם הוחלט כי אין להיענות לבקשתם לאישור שקילות, בשל חשדות שונים הנוגעים לעבודות הגמר שהגישו.
14. על ההחלטה לקיים הליכים פרטניים הוגשו עתירות נוספות לבג"ץ ב
בג"ץ 4756/05
אביבה מוסטקי נ' פרקליטות המדינה (להלן - "
בג"ץ מוסטקי השני", ניתן ביום 27.5.07), בטענה שהיא בלתי סבירה, בלתי מידתית, נגועה בשיקולים זרים ועומדת בניגוד לפסק הדין ב
בג"ץ מוסטקי הראשון. עוד נטען כי המתכונת שבה נערכו הראיונות האישיים נשאה אופי של בחינת בקיאות ולא של שימוע, וכן הועלו טענות כנגד דחיית בקשות בוגרים לאישור שקילות בנימוק של חוסר בקיאות, תוך ציון העובדה שהלימודים התקיימו זמן רב לפני השימוע ועל כן לא ניתן היה לצפות כי המרואיינים יוכיחו בקיאות בחומר.
15. בג"ץ דחה את העתירות וקבע כי ההליכים הפרטניים מתנהלים כיום באופן ראוי, וכי ההשגות שהגישו בוגרים נבחנו בכובד ראש ובלב פתוח, ולא על מנת לצאת ידי חובה (וראה גם ההחלטה
בג"ץ 3379/03
אביבה מוסטקי נ' פרקליטות המדינה מיום 11.1.05).
16. בפסק דין שניתן לאחרונה, גם הוא בעניין אוניברסיטת לטביה, נדונה שאלת אופן ניהול ההליכים הפרטניים וכך נקבע:
"קיומם של ראיונות במתכונת הכוללת שאלות בנוגע לחומר הלימודים עמדה בפני בית המשפט במסגרת העתירה נגד ההליכים הפרטניים ואותה טענה עצמה הועלתה על ידי העותרים שם, אך בית המשפט קבע כי 'ההליך נשוא העתירה מתנהל כיום באופן ראוי' וכי 'לא עלה בידי העותרים להצביע על פגם בהליכים בהם נקטו המשיבים' ... משלא הצביעו העותרים... על טעמים מיוחדים המצדיקים קיום ביקורת שיפוטית נוספת לגבי מתכונתם של ההליכים הפרטניים, אין מקום לחזור ולהידרש לטענות אלה." (
בג"ץ 973/08 סימה בן שמעון נ' משרד החינוך, ניתן ביום 15.9.09, בסעיף 12 לפסק הדין).